MS-39

מיפוי קרנית מבוסס OCT מסוג MS-39

מיפוי קרנית מבוסס OCT מסוג MS-39

טומוגרפיה אופטית קוהרנטית של הלשכה הקדמית (AS-OCT)

מדובר במכשיר המתקדם ביותר לניתוח הלשכה הקדמית של העין (Is the most advanced device for the analysis of the anterior segment of the eye)

MS-39 משלב מיפוי של פני שטח (טופוגרפיה) הקרנית בטכנולוגיית דיסק פלסידו, עם טומוגרפיה של הלשכה הקדמית המבוססת על טומוגרפיה אופטית קוהרנטית (OCT).

אנשי המקצוע והקליניאים המתמחים בלשכה הקדמית יעריכו מאוד את איכות צילומי החתך (פרוסות), שקוטרם 16 מ”מ, ביחד עם הפרטים הרבים של מבנה הקרנית ושכבותיה המתגלים באמצעות MS-39.

MS-39 מספק מידע לגבי הפכימטריה, ההרמה, הקימור והעוצמה האופטית של שני משטחי הקרנית.

נוסף לאבחון הקליני של החלק הקדמי של העין, MS-39 יכול לשמש בניתוחי קרנית לתכנון ניתוחים לתיקון הראייה.

ניתן להשיג גם מודול לחישוב המאפיינים של עדשה תוך-עינית (IOL), הפועל על סמך שיטות למעקב אחר קרני האור. כלים נוספים מאפשרים ל-MS-39 למדוד במדויק את קוטר האישון ולערוך ניתוח מתקדם של דוק הדמעות.

מיפוי האפיתל והסטרומה (Epithelial And Stromal Map)

MS-39 מצויד ביכולת מדידה מתקדמת של שכבות האפיתל והסטרומה בקרנית.

ההשפעה הממסכת של האפיתל היא תופעה מוכרת, ולכן מועיל מאוד להעריך אם יש על פני שטח הקרנית סדיריות כלשהן.

אברומטריה של הקרנית (Corneal Aberrometry)

באמצעות ניתוח אברומטרי ניתן לקבל סקירה מלאה של מצב האברציות בקרנית.

אפשר לבחור את תרומת החלק הקדמי או האחורי של הקרנית, או של כולה, עבור אישונים בקטרים שונים.

מפות OPD/WFE וההדמיות החזותיות (PSF‏, MTF, פיתול של התמונה) יכולים לעזור לקלינאי להבין או להסביר את בעיות הראייה של המטופל.

בדיקת סינון לגילוי קרטוקונוס (Keratoconous Screening)

בדיקה לגילוי קרטוקונוס מספקת לקלינאי מידע חשוב על מצב הקרנית של המטופל.

הבנת מצב הקרנית עוזרת למנוע סיבוכים הקשורים לאקטזיה עוד לפני ביצוע ניתוח הקרנית.

מדידת תגובת האישון (Pupillography)

מכשיר MS-39 מצויד בתוכנה מובנית למדידת תגובת האישון.

מדידה מהירה ופשוטה של האישון בתנאים סקוטופיים (0.04 לוקס), מאזופיים (4 לוקס) ופוטופיים (50 לוקס) ובמודליות דינמית.

בהליכים קליניים רבים שמטרתם למטב את איכות הראייה חיוני לדעת היכן נמצא מרכז האישון ומה קוטרו.

מודול לחישוב המאפיינים של עדשה תוך-עינית (IOL Calculation Module)

מודול זה מבוסס על שיטות למעקב אחר קרני האור, בלי קשר למצב הקרנית (אחרי ניתוח לתיקון ראייה או ללא ניתוח כזה), ומספק את חישוב העוצמות הספרית והטוֹרית של העדשה התוך-עינית.

ביומטריה של העדשה (Crystalline Biometry)

בכדי לקבוע באופן מדויק יותר את עוצמת ה-ELED, ובעקבות זאת לחדד את חישוב נתוני העדשה התוך-עינית, מכשיר MS-39 מספק מצב רכישה אשר מודד את עובי העדשה, את מרחקה מהקרנית ואת מיקום קו המשווה שלה.

טבעות תוך-סטרומליות (Intrastromal Rings)

על סמך המפה הפכימטרית והנתונים האלטימטריים של הקרנית, MS-39 מאפשר לתכנן טבעות תוך-סטרומליות. טבעות אלה הן פתרון אפשרי לתיקון ליקויי רפרקציה, ולטיפול בצורות מסוימות של קרטוקונוס.

בדיקת סינון לגלאוקומה (Glaucoma Screening)

מכשיר MS-39 מאפשר למומחים לגלאוקומה למדוד angle opening distance – AOD ו- trabecular iris area – TISA ולערוך פכימטריה של הקרנית, ערכים אלה חשובים לאבחון המחלה.

ניתוח מתקדם של דוק הדמעות (Advanced Analysis Of The Tear Film)

טכנולוגיית דיסק פלסידו מאפשרת לערוך ניתוח מתקדם של דוק הדמעות, למשל בדיקה לא-פולשנית של זמן שבירת דוק הדמעות (NIBUT).

אינדקס המחלה משטח העין (OSDI), אודם של הלחמית והגובלת (לימוס), ניתוח בלוטות מייבומיאן, ניתוח מניסקוס הדמעות ואוסמולריות הדמעות, המחושבים באמצעות שילוב של כל הציונים החלקיים, מספקים הערכה כוללת של מצבו הקליני של המטופל במסגרת אבחון מקיף של מחלת העין היבשה.

תוכנת PHOENIX ‒ תכונות (Features of the Phoenix Software)

מכשיר MS-39 מצויד בפלטפורמה של תוכנת Phoenix המאפשרת לשמור את נתוני המטופל לעיון ולניתוח בהמשך. תכונה זו משותפת לכל המכשירים של CSO.

מיפוי קרנית מבוסס OCT מסוג MS-39 של חברת CSO מדגים קרטוקונוס גם מבחינת עובי נמוך של שכבת האפיתל בהתללה המרכזית.
בתמונה בצד ימין (מלמעלה למטה) ניתן להבחין בנקודות ראיות לציון (נקודת משותפות לאבחון קרטוקונוס), ווקטורים תומכים של קרטוקונוס וגרף עליית עובי באחוזים (PTI).

ראוי לציון החץ הכחול (צד ימין למעלה) שמדגים אופי אפיתל דק ביחס לאותו אזור של התללה מרבית, הדדקות מרבית והרמה אחורית מרבית. אזורים אלו חופפים את הנקודות הראיות לציון (נקודות משותפות), תמונה ד”ר ניר ארדינסט מהמרכז לקרטוקונוס.

הדגמת של תצוגת 6 מפות במיפוי מבוסס OCT, תמונה ד”ר ניר ארדינסט מהמרכז לקרטוקונוס.

(קרדיט לתמונות ד”ר ניר ארדינסט המרכז לקרטוקונוס)